כאשר מדברים על החלפת נוזל הבלם במכונית, לרוב תגלו כי ברוב המקרים אין מבצעים החלפה מלאה של הנוזל. במכוניות מדגמי יונדאי / קיה, יש מקרים שאף לא מופיע הצורך להחלפה או רענון של הנוזל בלם כלל במסגרת הטיפולים השנתיים, מה שגורם לנוזל הבלם להתיישן ואף להיות פחות אפקטיבי בפעולתו. נוזל בלם ככל הנוזלים הקיימים במערכות השונות ברכב נדרשות החלפה או לפחות רענון חלקי מפעם לפעם. במדריך זה, נסביר את המשמעות של הנוזל, מדוע מחליפים וכיצד מומלץ לבצע. המדריך בוצע על hyundai i30 מודל 2014 בעלת גיר אוטומט ומנוע G4FD, אך דומה בפעולותיו לדגמים נוספים של Hyundai / KIA.

מה זה אומר? לחצו כאן להסבר

ולפני הכל

כפי שנכתב בקדימון, החלפה של נוזל בלם אינה מתקיימת באופן סדיר בכל סוגי הרכבים. למעשה מדובר בסוג של טיפול שלא מעט נמנעים ממנו מסיבות כלשהן ומבצעים לכל היותר החלפה קצובה וקטנה מאוד של נוזל מתוך כוסית המיכל בתא המנוע. 

אך מה קורה בתוך הצנרת ממיכל הנוזל ולתוך משאבת הבלם המרכזית? ולאורך צינורות הבלם עד לקצוות האחוריים של המכונית? האם הנוזל שם מוחלף? ובכן, לא כל כך. למעשה – המערכת בלימה הינה מערכת סגורה, במצבה התקין תהיה גם נטולת אויר מקצה לקצה. הנוזל שקיים במיכל העליון מעל המשאבה המרכזית, מוחלף בחלק מהמקרים ומתערבב עם הנוזל הקיים במשאבה תחת המיכל. אך לגבי יתר הנוזל שנמצא בצינורות הארוכים לאורך הרכב, זה בסופו של דבר רק זז מעט בזכות הלחץ שמופעל בהפעלת הבלם. 

כידוע, נוזלים של המכונית, בין אם של הגיר האוטומטי, המנוע, מערכת ההיגוי ואף תיבת הילוכים ידנית, כולם בסופו של דבר מתיישנים, בחלק מהמקרים נוהגים בעלי רכבים להימנע מהחלפת הנוזלים בתיבה ובמערכת ההגה מתוך מחשבה שההחלפה תגרום נזק, אמנם הצדק עימם במקרים מסויימים מאוד כאשר עברו עשרות אלפי ואולי מאות אלפי קילומטרים ללא החלפת נוזל הידראולי ועצם ההחלפה תגרום לתקלה והחלקות, אך ברכב מודרני שאמור להיות מטופל לפי תורה מסוימת – ההחלפה נדרשת ואפילו כמעט כחובה כחלק מהטיפולים. ידוע כי נוזלים הידראוליים מתיישנים עם הזמן, מתחמצנים, הופכים סמיכים יותר לעיתים וגם אפילו הופכים להיות בלתי יעילים בפעילותם. 

אז כל כמה זמן מחליפים?

ובכן, במכוניות בעלות מנוע בנזין, בין אם מדובר ביונדאי או קיה ואף יצרנים נוספים, הממוצע הנהוג להחלפת נוזל בלם הינה סביב טיפול ה-60K קילומטר ובחלקן גם ב90K. כמובן – ביחס לשנים במקביל אם הק"מ נמוך מהצפוי. במכוניות בעלות מנוע דיזל לעומת זאת – לפחות בעולם יונדאי / קיה, נתקלתי בספרי הרכב על דרישת החלפה כל 20K , כל 30K בחלקן ואף היו כאלה שכל 45K, הכל בהתאם לדגם המכונית.  במקרה בו אנחנו עוסקים כעת , דגם יונדאי I30 – מודל 2014, ההחלפה הנדרשת הינה כל 30K – דהיינו כל שנתיים. 

מקט"ים נדרשים

• לשם ביצוע ההחלפה של נוזל הבלם, נצטרך לרכוש נוזל בלם העומד בתקן הנדרש למכונית זו. ברוב המקרים יופיע סוג הנוזל הנדרש בספר הרכב בדפים האחרונים. במקרה זה על פי הספר נדרש נוזל מסוג FMVSS116 DOT 3 או DOT 4. לפיכך, נרכש נוזל של היצרן EUROL סינטטי מלא מסוג DOT 4 התואם את התקן הנדרש. בחלק מהמקרים אני מעדיף אף נוזל בלם של חברת LIQUI MOLY העומד אף הוא בתקן הנדרש. הכמות הנדרשת הינה כחצי עד ליטר של נוזל. 

כלים נדרשים

• מפתח רינג במידה 10 מ"מ. 
• משאבת נוזל בלם ייעודית
• מפתח רצ'ט בעל בוקסה במידה 21 מ"מ לפתיחת הגלגלים

מתחילים!

ראשית, נרים את המכונית , את ההרמה נבצע באמצעות ג'ק הרמה תקני ולאחר מכן נאבטח את ההרמה באמצעות רגל מוסך. (לא לוותר על זה) לאחר שהרמנו את שני צידי המכונית, נסיר את הגלגלים הקדמיים. במקביל, נסובב את הגלגל השמאלי של המכונית שמאלה, אז נראה מול עינינו את פטמת היניקה של נוזל הבלם (נקודת ניקוז) 

ברוב המקרים, אם מדובר במכונית שמורה ושלא בוצעו יותר מדי התעסקויות עם שסתום הנוזל בקליפר, יהיה על הפייה מעין CAP גומי העוטף ומגן על הפיה מאבק ושאר מזיקין. יש להסיר בזהירות את המכסה המדובר. כעת עדיין לא נפתח את השסתום , אלא נעלה לתא המנוע, משם נשאב באמצעות משאבת הנוזל בלם את הנוזל הנמצא בכוסית המיכל נוזל. שימו לב כי בכוסית ישנה מסננת אותה ניתן ברוב המקרים להוציא החוצה. לאחר שהוצאה יש לשאוב את מירב הנוזל שניתן.

לאחר  ששאבנו את הנוזל מהכוסית העליונה, נמלא אותה מחדש עד לפס ה MAX בנוזל טרי חדש, וניגש חזרה לקליפר של גלגל שמאל ובאמצעות מפתח רינג 10 מ"מ נפתח קלות את השסתום. במקביל לפתיחה הזהירה, נחבר כבר את צינור השאיבה של נוזל הבלם לפיה ונתחיל לבצע שאיבה של הנוזל, שימו לב! במהלך השאיבה מפלס הנוזל בכוסית ירד, יש להקפיד שלא ירד יתר על המידה זאת על מנת שלא ייכנס אויר למערכת. 

לאחר ששאבנו כמות יפה של כוסית או שתיים מן פיית הניקוז. (בגלגל הראשון תמיד נשאב יותר על מנת לבצע חילוף נוזלים טוב יותר ממשאבת הבלם המרכזית), נסגור את פיית הניקוז בהברגה חזרה, ננתק את צינורית השאיבה מן הפיה, ננגב את הפיה קלות עם נייר מגבת ונסגור את מכסה הגומי מחדש. 

• במידה והגומי לא קיים במכוניתכם, מומלץ לרכוש בכמות לפי הצורך במכוניתכם. העלות זניחה מאוד והמשמעות שלהן לשמירת השסתום חיונית לא פחות. מק"ט להזמנה: 

כעת, לפני שאנו עוברים לקליפר השני במכונית, נמלא שוב את הכוסית העליונה בנוזל בלם טרי, יש למלא עד לפס ה MAX ולבצע את אותה פעולת שאיבה של נוזל הבלם – תוך השגחה על הכמות בכוסית המילוי. בגלגל השני – השלישי והרביעי, ניתן כבר לבצע שאיבה של כוסית נוזל אחת, מאחר שאת עיקר ההחלפה במשאבת הבלם הראשית כבר עשינו כדרך הגלגל הראשון הקרוב ביותר אליה. 

לאחר שסיימנו על הגלגלים הקדמיים, נרכיב את הגלגלים למקומם ונעבור להרים את המכונית מאחור. גם שם באותה הדרך והשיטה, מילוי של הנוזל בלם בכוסית לפני – חיבור הצינורית לשסתום, פתיחה באמצעות מפתח עשר מ"מ ושאיבה של כוסית. כך לכל הגלגלים. 

לאחר שסיימנו את הפעולה על כל גלגלי המכונית, נרכיב את הגלגלים למקומם. ניגש אל תא המנוע, שם נמצא בפעם האחרונה את נוזל הבלם החדש לתוך הכוסית מעל משאבת הבלם המרכזית, נמלא אותה גם במקרה זה עד לפס סימון ה MAX, נסגור את המכסה של כוסית המילוי ונסגור את מכסה המנוע. 

כעת, נניע את המכונית ונלחץ על דוושת הבלם מספר פעמים, ניקח את המכונית לנסיעה. כעת סביר להניח שתרגישו יכולת בלימה גבוהה וקלה יותר בלחיצת הדוושה. 

תודה לארז א' על ביצוע המדריך והשיתוף. 

שימו לב

המידע המופיע באתר הינו כחומר עזר לתיקון / ביצוע הטיפול בעצמך, הפעולות המופיעות במדריך זה ניתנות לביצוע בתנאים ביתים אך מיועד לבעלי ידע חוש וידיים המתאימות לפעולה זו. אם אינכם בטוחים בביצוע , יש להיוועץ עם מומחה / מכונאי רכב לסיוע. האחריות לאופן וביצוע התיקון הינו על מבצעיו בלבד, אין האתר או כותב תוכן זה או המכונאי המבצע אחראי לכל נזק או תקלה שתיגרם בצורה ישירה או עקיפה כתוצאה מביצוע של פעולה זו.